קנדידה היא פטרייה שקיימת בגוף של כל אחד מאיתנו ואף לוקחת חלק במספר תהליכים חיוניים. הבעיה היא שקנדידה היא גם הזיהום הפטרייתי השכיח ביותר שיש.
כאשר הדברים יוצאים משליטה ומתפתחת קנדידה מהסוג הפחות רצוי, אנחנו צפויים לסבול מתסמינים שונים ומגוונים שמשבשים את אורח החיים שלנו לחלוטין.
במצב הדברים הזה ברורה החשיבות המכרעת של אבחון הבעיה בהקדם האפשרי ובחירה באמצעי הטיפול הייעודיים המתאימים לה ביותר. המאמר הבא יספק תשובות לשאלות העיקריות שעשויות לעלות אצלכם בהקשר הזה.
הכרת תסמיני הקנדידה
כמו מצבים רפואיים אחרים, גם במקרה של קנדידה הזיהוי יכול להתחיל מבחינת התסמינים המופיעים אצל האדם הספציפי: בדרך כלל לא תוכלו לקבל תשובה חד משמעית רק על פיהם, אבל בהחלט לשלול אפשרויות או לקבל כיוונים לצורך אבחון עתידי.
רשימת התסמינים של הקנדידה למרבה הצער ארוכה, ודי כללית לפרקים: חלק גדול מהתסמינים עלול באותה מידה לאפיין מצבים רפואיים שונים בתכלית. בנוסף לכך זה לא מובן מאליו שאדם הסובל מקנדידה אכן יגלה את אותם סימפטומים, בוודאי לא בשלבים הראשונים.
על כל פנים, בין התסמינים הכלליים המזוהים עם הקנדידה אפשר למנות כאבי ראש ומיגרנות, בעיות שינה, קשיים בזיכרון, התקפי חרדה לא מוסברים, סחרחורות, פגיעה -בתחושה ואפילו בעיות בתפקוד המיני.
בנוסף לכך ישנם תסמינים פוטנציאליים במערכת העיכול, לרבות תשוקה עזה למאכלים ספציפיים (בעיקר מאכלים האהובים על ידי הפטרייה דוגמת שוקולדים, מאכלים ממותקים או מוצרי חלב), תסמונות מטבוליות דוגמת "כרס בירה" או יתר לחץ דם, ריפלוקס, ירידה ברמת הסוכר עד למצב של היפוגליקמיה ועוד.
הקנדידה עלולה להביא לסימנים לא נעימים על גבי העור, השיער או העיניים, לרבות אקזמה, פריחה של העור, שינוי בגוון העיניים, האפרת השיער וכיוצא בזה.
אבחון הקנדידה
בהתחשב ברשימת התסמינים האינסופית של הקנדידה, ועל רקע העובדה שרובם אינם מופיעים אצל אדם נתון, נדרשת כניסה בעובי הקורה ואבחון מדויק של הבעיה. דרך יעילה להתחיל היא באמצעות מציאת גורמי הסיכון האפשריים.
את התמונה הקלינית אפשר לקבל גם כן בצורה פשוטה בחלק מהמקרים (הקנדידה מביאה בלא מעט מצבים לפטרת באזורים שונים בגוף), בעוד שאת התמונה האבחונית משלימות בדיקות המעבדה למיניהן: דגימת צואה לבחינת רמת ה-PH, לאיתור פרזיטים ועוד, לקיחת דגימה מחלל הפה או מהנרתיק ושליחתה למעבדה, הזרקת חומר ובחינת האופן בו הוא משפיע על העור (במקרה של קנדידה בעור) וכדומה.
המשמעות היא שהרופא המאבחן אמור להחליט על דרכי האבחון העיקריות לאחר שהוא בוחן את התסמינים – בצורה ישירה או עקיפה – ומנסה לראות לאילו מצבים של קנדידה הם עלולים להתאים.
בהתאם לכך מוחלט על בדיקה או מספר בדיקות אבחון. בשנים האחרונות עלתה הפופולאריות של אמצעי אבחון מקיפים יותר של הגוף, לרבות מכשיר Global Diagnostics, המספקים תשובה גם ברמת הקנדידה או אפילו הקשרים שלה עם איברים ומערכות בגוף.
גלובאל דיאגנוסטיקס סוקר את הגוף כולו מכף רגל ועד ראש תוך כשמונה דקות בלבד, בצורה בלתי פולשנית שמתאימה לכן למכנה המשותף הרחב ביותר של אנשים.
איך מטפלים בבעיה?
בקנדידה ניתן לטפל במגוון דרכים, כאשר החלוקה היא לטיפולים קונבנציונליים ואלטרנטיביים. הטיפול הקונבנציונלי כולל משחות וקרמים מקומיים, תחליבים אנטי פטרייתיים, תרופות ואף טיפולים פולשניים המיועדים בדרך כלל למקרים המורכבים יותר.
בגזרת הטיפולים האלטרנטיביים, שקרנם עלתה משמעותית בשנים האחרונות, תמצאו "תרופות סבתא", תוספי תזונה וטיפולים מקשת הרפואה הסינית.
שילוב בין מספר דרכי טיפול בהחלט אפשרי, כשבכל מקרה חשוב להקפיד על שינוי תזונתי מאסיבי המבוסס על צריכת מאכלים בריאים לגוף והוצאה מהתפריט של מזונות שגורמים לקנדידה לשגשג.