הדבר הראשון שאתם צריכים לדעת על כבד – איבר הנמצא בחלק הימני של רום הבטן – הוא שמדובר בגדול ובכבד מבין איברי הגוף, כפי שניתן להסיק מהשם שלו. במצב התקין לוקח הכבד שורה ארוכה של תפקידים, לרבות הפרשה של מלחי מרה המסייעים לפעילות העיכול, פירוק רעלנים, ייצור סוגים שונים של חלבונים ועוד.
מכאן נובע שבעיות או מחלות בכבד עלולות לא רק לפגוע בתהליכים האלה, אלא להביא לסכנת חיים של ממש במצבים הקיצוניים.
הבעיה היא שיש לא מעט מחלות כבד שהאדם עלול לסבול מהן. החדשות המעודדות יותר: באמצעות אבחון מדויק וטיפול ממוקד בבעיה, ניתן לשפר את המצב או אפילו להתמודד איתו בהצלחה.
כך מזהים מחלות כבד
הסוגיה הראשונה שצריך להתייחס אליה היא שלכל מחלת כבד – ויש לא מעט מחלות העונות על ההגדרה הזו – עשויים להיות תסמינים שונים בתכלית. בכל זאת, יש מספר סימפטומים שהופעה שלהם עלולה להעיד במידה לא מבוטלת של ודאות על כך שמתפתחת לה בעיה בכבד שלנו.
התסמינים העיקריים המזוהים עם מחלות כבד כוללים צהבת, שינוי גוון יציאות הגוף, גרד ועוד. יש גם תסמינים כלליים יותר, שניתן לשייך באותה מידה לשלל מחלות אחרות, דוגמת חולשה או עייפות. הופעה של מספר תסמינים מבין אלה יכולה להעיד על בעיה בכבד, או לכל הפחות על הצורך לברר האם אנו סובלים מאחת ממחלות הכבד.
תחילת התהליך: תשאול
בהתאם לאבחנה שעשינו מעלה בין סוגים שונים של מחלות כבד, ברור שגם שאלת האבחון של המחלות עשויה להשתנות על פי דפוסי המחלה. כאן כבר עולות שאלות על הדרכים הקיימות כיום לאבחון בעיות בכבד.
במקרים רבים מגלים את הבעיה "במקרה", כלומר, כחלק מבדיקות דם הנעשות באופן כללי או למטרות אחרות. הבדיקות הללו עשויות להצביע על כך שתפקוד הכבד הוא גבוה בהשוואה למצב התקין, סימן אפשרי של מחלת כבד כרונית.
אבחון מחלת כבד מתחיל פעמים רבות בשיחה עם הרופא המאבחן, שישאל לגבי התסמינים הספציפיים המופיעים אצל אותו אדם: חשוב לשתף אותו בכמה שיותר סימפטומים שחווים, גם אם לכאורה הם לא נראים משמעותיים. בנוסף אמור הרופא לסקור את הרקע ההיסטורי של האדם או משפחתו, מכיוון שאחד מגורמי הסיכון העיקריים למחלות כבד הוא היסטוריה משפחתית של המחלות.
מגוון ראוי של שיטות אבחון
את האבחון עצמו נהוג לבצע באמצעות בדיקה פיזית של האדם, לרבות מימוש האזור וחיפוש אחר ממצאים חריגים. כמעט לעולם הבדיקה הזו לבדה לא תספיק, כך שיש צורך באמצעי אבחנה מתקדמים אחרים. כך לצד בדיקות הדם שציינו קודם לכן עשויות להיערך בדיקות הדמיה אלה או אחרות, דוגמת אולטרה סאונד או MRI. יש מקרים בהם הרופא ימליץ לבצע ביופסיה בכבד, המשלימה את תמונת האבחון הקונבנציונלית.
חשוב להדגיש שבשנים האחרונות נכנסו לתמונה מספר אופני אבחון המשנים את חוקי המשחק בתחום. כך למשל מכשיר האבחון גלובאל דיאגנוסטיקס סוקר את הגוף תוך מספר דקות בלבד בצורה לא פולשנית (חיבור אלקטרודות לרגליו של המטופל). בדרך זו אפשר ללמוד על כל מה שאינו כשורה בגוף, כולל מחלות פוטנציאליות או תפקוד לא תקין של הכבד.
שימו לב שגם לאחר שמגלים את הבעיה, או אפילו שכבר מתחיל הטיפול בה, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. מחלות כבד מצריכות מעקב אחר תפקודו לאורך זמן, ולעיתים גם משך כל חייו של האדם. לצד הטיפול התרופתי או אפילו הכירורגי, מתווספות כמעט תמיד לתמונה המלצות על שינוי התזונה ואורח החיים של האדם. במרפאות ביו-קיור ניתן להתאים תפריט נטורופתי המותאם לבעיה.