מחלות המעי הדלקתיות מקבלות מקום של כבוד מפוקפק ברשימת המצבים שכל אדם היה שמח להימנע מהם. אחת הסיבות למורכבות היא שיש מחלות שונות שלא תמיד פשוט לאבחן אותן או אפילו להבדיל ביניהם.
כזו היא מחלת הקוליטיס, הנחלקת לשני סוגים עיקריים. במאמר הנוכחי נסקור עבורכם את המאפיינים של קוליטיס כיבית, השונה במהותה מאשר הסוג השני – קוליטיס איסכמית.
מהי מחלת קוליטיס כיבית?
קוליטיס כיבית היא מחלה דלקתית אשר מאופיינת בפגיעה ברירית המעי הגס, כאשר נקודת ההתחלה היא פגיעה בפי הטבעת. משם, המחלה עלולה להתפשט לאזורים אחרים ולהיות מאופיינת בדרגות חומרה שונות.
זוהי מחלה כרונית, כך שהיא מלווה את האדם לא פעם במשך שנים ארוכות או אפילו באופן תמידי. זה לא אומר שאין מה לעשות, מכיוון שכיום מוצעים טיפולים שונים להקלה על התסמינים ולשיפור ההתמודדות עם המחלה, אבל בהחלט ניתן לצפות להתמודדות ממושכת ולא פשוטה.
כיום אי אפשר להצביע על גורם מובהק המביא לקוליטיס כיבית, כאשר ההנחה היא שמדובר בשילוב בין מספר גורמים: תורשה והיסטוריה משפחתית של המחלה, חשיפה לגורמי סביבה דוגמת חיידקים, צריכה מוגברת של מזון תעשייתי ועוד.
בנוסף לכך, התפיסה כיום היא שהמחלה הינה אוטואימונית, כלומר, נובעת מכך שהמערכת החיסונית תוקפת את הגוף בכלל ואת המעי הגס בפרט. ואגב, מעניין לציין שמחקרים מצאו שהמחלה שכיחה פחות בקרב מעשנים או אנשים שעברו כריתת תוספתן.
תסמיני המחלה
קוליטיס כיבית כאמור עלולה להופיע אצל אנשים שונים באופנים שונים. רשימת התסמינים האפשריים שלה די רחבה וכוללת בין היתר שלשולים (לא פעם עם הפרשות של דם וריר), חום, כאבי בטן, ירידה במשקל ועוד. כאשר המחלה מגיעה לאזורים החיצוניים למערכת העיכול עלולים להתווסף למשוואה תסמינים נוספים, דוגמת דלקת מפרקים, אנמיה או פריחה על גבי העור. המחלה מאופיינת אצל רבים בתקופות של הירגעות לצד תקופות בהן התסמינים נותנים את אותותיהם השליליים.
הבעיה: אבחון המחלה אינו דבר פשוט
כפי שאפשר להסיק מרשימת התסמינים הפוטנציאליים של קוליטיס כיבית, שבחלקם הגדול הם כלליים מאוד, זה לא פשוט ולעיתים אף בלתי אפשרי לאבחן את המחלה על סמך תסמיניה בלבד.
במקרים שונים, ובעיקר כאשר המחלה היא (עדיין) בדרגת חומרה קלה יחסית, ייתכן שבדיקות המעבדה תצאנה תקינות (זו הסיבה שבדיקות דם לא משמשות כיום לאבחון קוליטיס כיבית). לכן חשוב לשלב בין מספר בדיקות ולהיות עם האצבע על הדופק.
אמצעי האבחון העיקרי של קוליטיס כיבית כיום הוא קולונוסקופיה, בדיקה במסגרתה מחדירים למעי הגס דרך פי הטבעת סיב אופטי, המאפשר לקבל תמונת מצב של המעי וגם לקחת ביופסיה שיכולה לספק תשובות ללא מעט שאלות.
מכיוון שמדובר בבדיקה פולשנית ולא נעימה, גדל לאחרונה מספר האנשים שבוחרים בדרכי אבחון אלטרנטיביות – למשל מכשיר האבחון Global Diagnostics, הזמין בסניפי ביו-קיור ושבוחן את הגוף באמצעות רפואת התדרים.
דרכי הטיפול בקוליטיס כיבית
את הטיפול בקוליטיס כיבית נהוג לבצע בשני אופנים, או אם תרצו בכניסה לשתי שדות משחק מרכזיים. הראשון כולל טיפולים מסוגים שונים, חלקם קונבנציונליים וחלקםלא.
הטיפולים התרופתיים מיועדים לרוב לדכא את פעילות המערכת החיסונית, המביאה כאמור לאותה פגיעה. סוג אחר של תרופות משמש להקטנת דרגת החומרה של התסמינים. טיפולים חדישים (למשל טיפולים ביולוגיים) וכן טיפולים אלטרנטיביים משלימים לא פעם את התמונה.
לצד זה חשוב לעיתים לבצע שינויים מהותיים באורח החיים, בעיקר בכל הנוגע להרגלי התזונה. כך רצוי לצרוך מאכלים "ידידותיים" למערכת העיכול ולהימנע ככל האפשר ממזונות העשירים בסיבים תזונתיים או בלקטוז, למשל.