אם מתבוננים בעובדה שפטריית השמר קנדידה קיימת בדרך קבע בגוף של כל אחד ואחת מאיתנו, הרי שמניעת קנדידה – כפי שמוכרז בכותרת המאמר - נשמעת כמו משימה בלתי אפשרית. מה שחשוב להדגיש הוא שיש מצבים בהם הקנדידה יוצאת משליטה והופכת לזיהום הפטרייתי השכיח ביותר שיש. גידול הפטריה טומן בחובו תסמינים לא נעימים ועלול לפגוע בגוף ובמערכת החיסונית שלו גם יחד.
החדשות המעודדות הן שבניגוד להימצאות הקנדידה בגוף, את ההתפשטות הזו דווקא כן ניתן למנוע או לכל הפחות לצמצם. למרות שיש השפעה לסוג הקנדידה ולמקום בו היא תוקפת את הגוף, יש דגשים שמי ששומר עליהם מקטין משמעותית את הסבירות שיסבול מקנדידה. איך בדיוק אפשר לעשות זאת?
חשיבותה של תזונה
התזונה היא משתנה משמעותי מאוד במשוואת הבריאות של האדם, וגם במקרה של מניעת קנדידה יש לה מקום של כבוד. התזונה שהאדם מכניס אל פיו צריכה להיות בריאה ומאוזנת ככל האפשר. חשוב להקפיד על צריכה של פירות וירקות, דגנים מלאים, מוצרי מזון נטולי שומן ועוד.
יוגורט הכולל "תרבויות חיות" מכיל חיידקים "טובים" המסייעים לשמירה על בריאות הגוף. מאכלים מומלצים אחרים הם כרוב (המכיל נוגדי פטריות) או ג'ינגר (התורם לניקוי רעלים בגוף, מחזק את המערכת החיסונית ומסייע לפעילותה של מערכת העיכול). מומלץ לשלב בתפריט מוצרים פרוביוטיים על סוגיהם.
מן העבר השני של המשוואה, רצוי להפחית משמעותית את ההימצאות של הסוכרים, הממתקים, הבירה והלחמים בתפריט שאנו צורכים. הסיבה לכך היא שמזונות מהסוג הזה יוצרים סביבה פורה מאוד לשגשוג של הקנדידה.
אנשים הסובלים מקנדידה או נמצאים בקבוצת סיכון לה צריכים להתאים לעצמם תפריט תזונתי מוקפד. ניתן לעשות זאת באמצעות המומחים של מרפאות ביו קיור, המרכיבים לכל אדם תפריט תזונתי ונטורופתי על פי הצורך הספציפי שלו. בביו קיור ניתן לבצע אבחון מקיף של מצב הגוף באמצעות מכשיר גלובאל דיאגנוסטיקס המבוסס על רפואת התדרים, כך שהפתרון המסופק במרפאות הרשת מספק טיפול לכלל מערכות הגוף ומניעת הקנדידה.
היגיינה
חלק משמעותי מסוגי הקנדידה מתרבים בתנאים של חוסר היגיינה, שאינה מומלצת בכל מקרה למי שרוצה לשמור על הבריאות שלו לאורך זמן. לכן חייבים להקפיד על היגיינה, בכל אחת מהצורות שלה: שטיפת ידיים באופן תדיר (במיוחד לפני או לאחר הארוחות) היא אחת הפעולות היותר בסיסיות שאפשר לעשות. יחד עם זאת רצוי להקפיד שלא להשתמש "יותר מדי" בסבון ובתרחיצים אינטימיים, כמו גם בתכשירים מבושמים, מכיוון שהם עלולים לפגוע גם בחיידקים "הטובים" במקום המדובר. מים ואל סבון, שהשימוש בהם נעשה בשיקול דעת, אמורים לסייע להפחתת הסבירות לקנדידה.
היגיינת פה, דוגמא נוספת, עשויה להקטין משמעותית את הסיכון לקנדידה בחלל הפה. אנשים שמקפידים על צחצוח שיניים פעמיים ביום לפחות, משתמשים באופן תדיר בחוט דנטלי ומבקרים אצל רופא השינויים בתדירות מספקת מפחיתים את הסבירות שיסבלו מקנדידה.
כאשר נמצאים בבית החולים, תהיה הסיבה לכך אשר תהיה, חייבים להיות עם האצבע על הדופק ולנקוט משנה זהירות. החולים והצוות הרפואי, כמו גם הציוד הרפואי ותשתיות בית החולים, עלולים לכלול על גביהם חיידקים. לכן חשוב להשתמש בסבון הזמין בכל חדר שירותים בבית חולים. כאשר משתמשים בקטטר, דוגמא נוספת, הקפידו שהוא יישאר בגוף בדיוק למשך פרק הזמן הדרוש ולא יותר מכך.
מה באשר לתרופות?
תרופות אנטיביוטיות יכולות לסייע למצבים רבים, כולל התמודדות עם קנדידה קיימת. אלא שהתרופות עלולות גם לסכן את הגוף עקב חיסול החיידקים "הטובים". אם הרופא סבור שהתרופה האנטיביוטית פחות מומלצת עבור אדם מסוים או תרחיש ספציפי, רצוי לשקול אמצעי טיפול אלטרנטיביים. בכל מקרה הטיפול צריך להיעשות בהנחייתו ובפיקוח של רופא מוסמך.