תסמונת המעי הרגיז – או הרגיש – היא אחת מבעיות מערכת העיכול השכיחות באוכלוסייה. זוהי תסמונת המשפיעה עלינו בדרכים שונות, כאשר בין הסימפטומים שלה ניתן למנות כאבי בטן כרוניים, תחושה של מלאות או חוסר נוחות במערכת העיכול, שינויים ביציאות הגוף, עצירויות, הפרשת ריר בצואה ועוד.
למרות שהתסמונת אינה מסוכנת במובן של פגיעה בתוחלת החיים, אין צל של ספק שהיא משפיעה לרעה על החיים של כל מי שסובל ממנה ופוגעת בהם משמעותית. אז מה בדיוק ניתן לעשות כדי לזהות את תסמונת מעי הרגיז ולהתמודד איתה בהצלחה?
הכרת גורמי הסיכון
כמו בעיות אחרות בגוף האדם, גם במקרה של תסמונת המעי הרגיז צריך להכיר קודם את כל גורמי הסיכון למחלה. הבעיה היא שבמקרה הזה, הגורמים נותרים פעמים רבות עלומים, ללא גישה רפואית אחת המקובלת על כלל המומחים. אחת ההשערות העיקריות היא שהתסמונת נגרמת עקב שינויים בפעילותן של מערכות השרירים או העצבים, שינויים שעלולים להיגרם עקב לא מעט סיבות.
גורמים אחרים המוזכרים בהקשר לתסמונת הם שימוש מוגבר בתרופות אנטיביוטיות, שיבושים הורמונליים (זו אחת הסיבות לכך שהתסמונת נפוצה יותר אצל נשים בהשוואה לגברים), היסטוריה משפחתית של המחלה, זיהומים נקודתיים במערכת העיכול ועוד.
דרכי האבחון של המחלה
פעמים רבות אנחנו ניגש לאבחון תסמונת המעי הרגיז בעקבות חשד שלנו שאנו סובלים מבעיה דומה, או "סתם" תחושה כללית שמשהו לא בסדר. רשימת התסמינים שהוזכרו מעלה יכולים לכוון אותנו לעבר הבעיה, אך הקושי הוא שמדובר בחלק מהמקרים בתסמינים כלליים שעלולים להצביע על מגוון בעיות אחרות.
לכן נכנסות לתמונה שיטות אבחון אחרות, המתחילות עם בדיקה גופנית. שימו לב שבניגוד לבעיות אחרות במערכת העיכול, כאן אין בהכרח סימנים פיזיים שאפשר להבחין בהם. לכן הגורם הרפואי עשוי להתקרב לעבר אבחון הבעיה באמצעות שלילת מצבים רפואיים אחרים, על סמך אותה בדיקה פיזית.
את האבחון עצמו מבצעים על פי מה שמכונה "קריטריוני רומא" – מספר קריטריונים המזוהים עם מצבים בהם נראה לכאורה שהמעי תקין, אך ישנן בעיות בתפקוד שלו. ה"נוסחה" המקובלת היא תלונות על תסמיני הבעיה, עצירות לסירוגין למשך שלושה חודשים לפחות ושני תסמינים לפחות מבין התסמינים הבאים:
- שינויים בתדירות יציאות הגוף או במרקם של הצואה
- תחושות דחיפות, היעדר התרוקנות מלאה לאחר יציאה או מאמצי יתר
- הימצאות ריר בצואה
- נפיחות או התנפחות הבטן
לאחר זיהוי התסמינים האלה, או בלי קשר אליהם, עשוי הרופא להפנות את המטופל שלו לבדיקות שונות לאבחון הבעיה, ביניהן בדיקות דם, בדיקות צואה, בדיקות מרקרים לאבחון דלקות, אנדוסקופיה או אפילו בדיקת רגישות לגלוטן.
בנוסף לכך ניתן להשתמש באמצעי אבחון מתקדמים של כלל הגוף, דוגמת מכשיר גלובאל דיאגנוסטיקס הסוקר אותו דרך רפואת התדרים בתוך מספר דקות בלבד ובצורה בלתי פולשנית.
דרכי הטיפול בבעיה
טיפול בתסמונת המעי הרגיז אינו דבר פשוט על רקע העובדה שמקור הבעיה אינו ידוע. עיקר הטיפולים מיועדים להקטין את דרגת החומרה ותדירות התסמינים שהאדם סובל מהם בעקבות התסמונת. לצורך זה נדרש שינוי מאסיבי באורח החיים.
הארוחות צריכות להיות מסודרות ולהיערך בזמנים פחות או יותר קבועים, התזונה להיות "ידידותית" עבור המעי, שתיית המים להיות מאסיבית ועוד. במרפאות ביו-קיור תוכלו להתאים תפריט תזונה מלאה. בנוסף על האדם להיות פעיל גופנית ורגוע ככל האפשר. ניתן להגשים את המטרה דרך טיפולים שונים מקשת הרפואה המשלימה, הנחשבת ליעילה במיוחד בתחום.
במקרים מסוימים יהיה צורך בטיפולים תרופתיים המותאמים לאדם באופן אישי, על פי התסמינים הספציפיים שהוא סובל מהם.