גיל המעבר בקרב נשים הוא מבחינה מעשית הרגע בו מפסיק המחזור החודשי אצל האישה, מה שקורה לרוב בסביבות גיל חמישים.
הפסקת המחזור החודשי נעשית במספר שלבים, כאשר לאורך הדרך יש לא מעט תסמינים שאינם נעימים: גלי חום והזעות מוגברות, האצה של פעימות הלב, יובש בנרתיק, דלקות בשתן, קשיים במתן שתן, נשירת שיער, חרדות, עצבנות ועוד.
לצד כל אלה עלייה במשקל היא מנת חלקן של נשים רבות המגיעות לגיל המעבר, כאשר בדרך כלל העלייה מתרחשת עקב צבירה של נוזלים בגוף האישה.
הטעות הכי גדולה שהאישה יכולה לעשות הוא לקחת את התהליכים האלה כגזירת גורל. יש הרבה מה לעשות כדי לשפר את המצב ולהפחית את משקל הגוף.
דיאטה
הפתרון המתבקש במקרה של עלייה במשקל הוא דיאטה, שצריכה להתבסס על שינוי התפריט התזונתי. אבל, וזה אבל גדול מאד, הדיאטה חייבת להיות מבוקרת ואף איטית יחסית. המציאות מראה שדיאטות ה"כסאח" למיניהן אינן יעילות לרוב לאורך זמן, אלא עלולות להביא לכך שבסוף התהליך משקל האישה יהיה גבוה יותר מאשר בעבר. תחת זאת שינוי הדרגתי של תפריט התזונה, באמצעות דיאטנית או נטורופתית, עשוי להביא לתוצאות ארוכות הטווח שהאישה מצפה להן.
הדיאטה שמבצעת האישה חייבת להיות מבוקרת וגם הדרגתית, כאשר רף של כחצי קילוגרם מדי שבוע הוא לדעת מומחים רבים הגבול העליון שצריך לשאוף אליו. כאשר האישה סובלת מהשמנת יתר שמצריכה השלה של עשרות קילוגרמים, ניתן לתכנן את הדיאטה כך שתביא לירידה של קילוגרם אחד בשבוע.
בכל אופן מומלץ לבצע את התהליך באמצעות דיאטנית מוסמכת, שתרכיב תפריט המותאם לנתונים הפיזיים של האישה, למצב הגוף ולרצונות שלה. חלבונים על סוגיהם חשובים מאד, וכך גם פירות וירקות כמובן. מנגד, פחמימות מעובדות ומאכלים מתובלים מדי עלולים להקשות על האישה. בקרה על המשקל ורמות הרכיבים השונים בדם היא בגדר חובה.
בלי קשר לתפריט שמרכיבים עבור האישה, יש מספר המלצות כלליות שיכולות להיות מועילות. רצוי שהאישה תימנע ככל האפשר מאכילה בהיסח דעת – למשל במהלך שיחה טלפונית או צפייה בטלוויזיה – כי אכילה כזו נוטה להיות לא מבוקרת. רצוי להרכיב שלוש ארוחות גדולות לפחות (כי אחרת עלולים להיות קפיצות סוכר ותשוקה למאכלים מתוקים) וביניהן לנשנש ארוחת ביניים, דוגמת פרי או יוגורט עם גרנולה. רצוי שהאכילה של האישה בגיל המעבר תהיה איטית יחסית, תוך הקפדה על לעיסה יסודית של המזון לפני הבליעה שלו.
פעילות גופנית
זה לא סוד שכיום חלק משמעותי מהאוכלוסיה לא מקפיד על פעילות גופנית בתדירות או בעוצמה הרצויה. הבעיה הזו הופכת למוחשית אפילו יותר אצל נשים בגיל המעבר. אלו הן שנים בהן האישה עשויה להיות פעילה פחות עקב סיבות דוגמת ירידה בתחושה האישית וב"חשק" לעשות דברים מחוץ לבית, קשיים פיזיים שעלולים להופיע ולהקשות על הפעילות ועוד.
ההקפדה על פעילות גופנית צריכה להתבצע על אחת כמה וכמה במקרה של נשים בגיל המעבר. הסיכויים לעלייה במשקל ולבעיות רפואיות אחרות עולה פלאים כשלא מתמידים בפעילות גופנית.
חשוב שהנשים תהיינה פעילות ככל האפשר לאורך היום: הקפדה על הליכות מספר פעמים ביום (זהו רעיון מצוין לצאת לטיולים עם הנכדים או עם הכלב המשפחתי), ריצות שאינן ארוכות או מהירות מדי, מנוי בקאנטרי קלאב או בחדר הכושר השכונתי וכן הלאה.
מכיוון שפעילות גופנית עשויה להיות בעלת אלמנטים חברתיים, מומלץ לבצע את הפעילות בחברותא – עם הבעל או עם חברה טובה לדוגמא – מה שיהפוך אותה למהנה יותר ויגדיל את הסיכויים שהאישה תתמיד בפעילות.