תעוקת חזה
תעוקה, הקרויה גם תעוקת לב או תעוקת חזה היא כאב חזה זמני או תחושה זמנית של לחץ בחזה המתרחשים כאשר שריר הלב אינו מקבל מספיק חמצן.
הצרה של עורקים בשל היווצרות משקעים שומניים, או בשל אנומליות אחרות, יכולה לשבש את זרימת הדם לשריר הלב ולמנוע אותו מלקבל מנה מספקת של דם ושל חמצן.
אספקת דם לא נאותה ללב (איסכמיה) גורמת לפעמים לתעוקה. בדרך כלל, תעוקה מתרחשת לראשונה בעת פעילות גופנית או סטרס נפשי, שגורמים ללב לעבוד קשה יותר ומגדילים את ההזדקקות שלו לחמצן. זרימת הדם המופחתת דרך העורקים המוצרים אינה יכולה לעמוד בצורך המוגדל הזה.
סיבות
בדרך כלל, הסיבה לתעוקה היא מחלת עורקים כליליים.
התכווצות ארעית פתאומית של עורק יכולה לגרום לתעוקה על-ידי הקטנה בחטף של אספקת הדם, וממילא של אספקת החמצן. גם אנמיה חריפה עשויה לגרום לתעוקה.
בעת אנמיה, מספרם של תאי הדם האדומים (שמכילים המוגלובין – חלבון הנושא את החמצן) או הכמות של ההמוגלובין בתאים, הם מתחת לערך התקין. כתוצאה מכך מופחתת אספקת החמצן לשריר הלב.
כאשר הצורך בחמצן גדול מאספקת החמצן, נוצרת תעוקה. כיוון שמסתם אב העורקים נמצא בכניסת העורקים הכליליים , חוסר איזון של מסתם אב העורקים יכול להפחית את זרימת הדם דרך העורקים הכליליים.
תסמינים
בצורה השכיחה ביותר, אדם חש את התעוקה כלחץ או ככאב מתחת לעצם החזה. הכאב יכול להופיע גם בכל כתף או במורד הצד הפנימי של כל זרוע; לאורך הגב; ובגרון, בלסת או בשיניים. אנשים רבים מתארים את ההרגשה כתחושה לא נעימה ולא ככאב.
גישה נטורופתית
הכיוון הטיפולי הכללי של הנטורופת הינו עבודה אל מול גורמי הסיכון העיקריים הידועים בהקשר:
-לחץ דם גבוה
-רמות כולסטרול גבוהות בדם
-שינוי אורח חיים כמו: עישון סיגריות, תפריט תזונה מתאים, פעילות גופנית מומלצת, שימוש בתוספי תזונה בהתאם וכן הלאה...
טיפול בשדה האנרגיה של גוף האדם
הטיפול בתדרים הינו טיפול בשדה החיוניות האנרגטי של גוף האדם עפ"י עקרונות טיפול בשדה החיוניות של חברת ויטה טק – vitatec
הטיפול מהווה כטיפול תומך/ משלים לטיפול הנטורופתי.
הטיפול האנרגטי מסייע ותומך במצבים הבאים:
- מצבים מאובחנים של תעוקת חזה.
- מהווה תמך אנרגטי במצב של טרשת עורקים כליליים.
- תומך את פעילות הלב אצל אנשים מבוגרים.
*חשיבות עליונה היא תיאום הטיפול אל מול הרופא המטפל (רופא המשפחה ברוב המקרים) ואין להתייחס באמור למעלה כאל התוויה רפואית ותחליף להמלצותיו של הרופא המטפל, אלא כתמיכה משלימה ותומכת לטיפול הקונוונציונאלי.*