חסימת מעיים נחשבת לאחד המצבים הרפואיים החמורים ומסכני החיים שיש. כששואלים מה קורה במהלך החסימה, לא קשה להבין מדוע: במצבים אלה ישנה חסימה בחלק מהמעי, כך שתכולתו אינה יכולה לעבור דרכו ולצאת מהגוף בצורה של צואה. חסימת מעיים מוגדרת כמצב חירום, על פי כל אמות המידה, ומצריכה אבחון מהיר וטיפול יעיל.
ראשית: סוג החסימה
את חסימות המעיים נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי סוג המעי הנחסם. במצב של חסימת המעי הדק, בשלבים הראשונים חלה עלייה בתנועתיות ובהתכווצות של המעי המנסה להעביר את תוכנו החוצה, מעבר לנקודת החסימה.
בשלב הזה עלול להיווצר שלשול תוכן צואתי, אבל כאן התסביכים רק מתחילים. בשלבים המאוחרים של החסימה פעילותו של המעי הדק פוחתת ומצברים בו מים ואלקטרוליטים שבכוחם השלילי להביא להתייבשות או להלם תת נפחי.
הלחץ המתגבר על דפנות המעיים עלולה להביא לחסימה של הניקוז הוורידי, עלייתה של הסרעפת, פגיעה באוורור הריאות, הצטברות חיידקים ועוד. מכאן הדרך קצרה למצבים מסכנים חיים, ביניהם נמק והתנקבות של המעי, דלקת בצפק המקיף את המעי ועוד.
התרחיש השני הלא נעים הוא חסימה של המעי הגס, גם בו סכנת החיים הינה מוחשית. כאשר המעי הגס אינו יכול להעביר לאורכו את הצואה או הגזים, הבטן מתרחבת, מופיעים גזים והמעי מתמלא בהפרשות הגוף. הסכנה הראשונה הנובעת מכך היא פגיעה באספקת הדם, שעלולה להגיע למצב של נמק של ממש.
המעי עלול להתנקב, וכתוצאה עלולים להתרחש שפיכה של תוכן המעיים, זיהומים בטניים או פגיעות מערכתיות. מכיוון שהנוזלים הממלאים את המעי נלקחים ממערכת הנוזלים הנמצאת מחוץ לתאים, עלולים להיפגע מחזור הדם ולהתפתח מצבים דוגמת התייבשות חמורה והלם תת נפחי.
אין לנו זמן לבזבז: חשיבות האבחון המהיר
חסימת מעיים מחייבת כאמור אבחון וטיפול מהירים. ההכרה בכך שמדובר בבעיה החמורה הזו מתחילה בדרך כלל עם הופעה של מספר תסמינים חשודים, דוגמת כאבים עזים בבטן, הפיכת הבטן לנוקשה ולנפוחה, חוסר יכולת להוצאת צואה או גזים, בחילות והקאות, התייבשות ועוד. כאשר חלק מהתסמינים האלה מופיעים, או אפילו תסמין אחד, חשוב לגשת במהרה לרופא.
את האבחון של חסימת המעיים נהוג לבצע באמצעות מספר בדיקות משולבות. הרופא יבחן פיזית את מצבו של האדם המגיע אליו, הן מבחינת המדדים (חום, דופק ולחץ דם) והן מישוש פיזי של הבטן. את התמונה משלימות בדיקות הדמיה וצילום של הבטן, דוגמת CT או רנטגן, ובדיקות דם שיכולות לאתר את מידת ההתייבשות של האדם, אם אכן הוא סובל מהתייבשות.
דרכי הטיפול בחסימת מעיים
בשלבים הראשונים שלאחר גילוי חסימת המעיים, ובהנחה שטרם הופיעו כל אותם סיבוכים מורכבים, נהוג לבצע עירוי נוזלים ולהעניק תרופות אנטיביוטיות. שחרור החסימה ייעשה לרוב באמצעות החדרה של קטטר זונדה, שינקז את כל מה שדורש ניקוז.
ברוב המקרים הפעולות האלה מספיקות ויכולות להציל את המצב. במקרים מורכבים, בהם חסימת המעיים היא מלאה, יידרשו ניתוחים כירורגיים המשתנים על פי זיהוי הגורם המביא לחסימה ודרגת החומרה שלה. יש מצבים בהם יהיה צורך לכרות באופן חלקי או מלא את המעי.
השיטה של ביו-קיור יכולה להיכנס לתמונה גם במצבים של חסימת מעיים. זה מתחיל עם אבחון הבעיה, שעה שסקירת מצב הגוף מ-א' ועד ת' יכולה לזהות את הסימנים הראשוניים או גורמי הסיכון לבעיה אצל אדם מסוים (למשל, חסימה הנגרמת עקב גידול באזור מערכת העיכול).
הטיפול באמצעות השיטה, המבוסס על שינויים תזונתיים ופתרונות מקשת הרפואה המשלימה, מיועד בעיקר למצבים של עצירות או חסימת מעיים דמה – מצב בו תנועת המעיים פוחתת, אך ללא חסימה המביאה לכך. במקרה הזה ניתן למשל להתאים מאכלים המגרים את המעיים ומגדילים את התנועתיות שלהם.